האקדמיה ללשון העברית

‏‏‏ כל־כך התרגשנו ממטבח הסמלונים, עד שהחלטנו לחוד לכם חידת הלחמים בסיסים: ‏‏‏‏ מהי המילה העברית שנוצרה מהלחם של המילה "חֶרֶס" ושם הארץ "סִין"? ‏‏‏‏‏‏‏‏ אולי תופתעו לגלות שהתשובה היא חַרְסִינָה! ‏‏ 🫖 את המילה חרסינה חידש ועד הלשון תמורת "פורצלן" הלועזית בשנת תרע"ד (1914). ‏‏ 🫖 חרסינה היא הלחם המילים "חרס" ו"סין", על שום מקורה של החרסינה הלבנה, שיוצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם. ‏‏ 🫖 הה"א שבסוף המילה מקורה בהגיית שם הארץ בשפות אחרות (כגון צ'יינה באנגלית). אף בעברית של תקופת ההשכלה נהגו לכתוב "סינה" או "סינא". ‏‏ שתפו ותייגו חברים שסועדים רק בכלי חרסינה. 🍽️

‏‏‏ אם גם אתם חשבתם עד היום שמי שמודה צריך לעזוב את העיר ירוחם – אתם ודאי לא יודעים ששם העיר הוא יְרֹחָם ולא יְרֻחָם! ‏‏‏‏ עיר בשם ירחם נזכרת ברשימת ערים בארץ כנען שכבש שישק מלך מצרים, ולדעת חוקרים השם השתמר בשמות הערביים 'תל רחמה' ו'ביר רחמה'. הניקוד נקבע על פי השם הפרטי יְרֹחָם הנזכר בתנ"ך כמה פעמים. ‏‏ ולכל מי שידע אך מעולם לא עמד על סודו של הביטוי – הינה הסבר קצר: ‏‏ 🙏 מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחַם – המִתוודה על חטאיו ומחליט שלא לחזור עליהם – ראוי לסליחה ולרחמים (יְרֻחַם = ירחמו עליו). ‏‏ 🙏 מקורו של הביטוי בספר משלי: "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם". כלומר הסתרה (של פשע) לא תצליח, ואילו הודאה בטעות ונטישה מוחלטת של דרך החטא – הן שיביאו למחילה. ‏‏‏‏ שתפו ותייגו חברות וחברים שגרים בירוחם וחברים וחברות שתמיד מודים בטעויות.

‏‏‏ גם אתם תוהים מה ההבדל בין 'סליחה' ל'מחילה'? 🙏 ‏‏ הרשו לנו להסביר: ‏‏ 🙏 סליחה! למרות חיבתם של דוברי העברית למילה סליחה ("סליחה, מה השעה?", "סליחה, לא התכוונתי") – מעניין לדעת שבתנ"ך הסליחה אינה יכולת של בני אדם, ורק האל סולח (או יכול לסלוח). רק בימי הביניים התרחב השימוש במושג הסליחה לתחום שבין אדם לחברו. ‏‏ 🙏 מחילה! המחילה מופיעה לראשונה בספרות ימי הבית השני, והיא פעולה אנושית ואלוהית כאחד. בהקשרים רבים מָחַל פירושו 'ויתר' ('מחל על כבודו'), ובהקשרים אחרים הוא נרדף לחלוטין לפועל סָלַח – הן ביחסים שבין אדם למקום הן ביחסים שבין אדם לחברו. ‏‏‏ בלשון ימינו הפועל הרגיל הוא סָלַח, ואילו הפועל מָחַל משמש בעיקר בלשון גבוהה. ‏‏ 🙏 סליחה ומחילה – לעיתים אנו משתמשים בצמד המילים 'סליחה ומחילה' לשם הדגשה. צמד זה לקוח מלשון התפילה: "אבינו מלכנו כָּתְבֵנוּ בספר סליחה וּמחילה". ‏‏ גמר חתימה טובה! וזכרו – זה הזמן לסלוח.

‏‏ עוקבים יקרים, "כפרה עליכם"! 🤍 ‏‏‏ הפועל כיפר מופיע בתנ"ך יותר ממאה פעמים – בין השאר בהקשר הידוע של יום הכיפורים: "כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, כח). ‏‏‏‏‏ כבר במקרא התייחד הפועל "לכפר" לציון פעולה שנועדה לבטל את החטא, ואולם הוראתו המקורית כנראה מעט שונה – שתי דעות בעניין הזה: ‏‏‏‏ 👈 הסרה – לפי דעה אחת הפועל כיפר מציין ביסודו מירוק, קינוח (ניגוב) והסרה, בדומה להוראת מילים מקבילות באכדית, kuppuru, kapāru המציינות מירוק וטיהור. לפי זה הכפרה מבטלת את קיומו של החטא ומחזירה את החוטא למצבו הקודם. כך למשל רש"י מפרש את המילים "אֲכַפְּרָה פָנָיו" (בראשית לב, כא) – "אֲבַטֵּל רוגזו", ומסביר: "ונראה בעיני שכל כפרה שאצל עון וחטא ואצל פנים כולן לשון קנוח והעברה הן". ‏‏‏‏ 👈 כיסוי – לפי דעה אחרת המשמע המקורי של כיפר הוא כיסה והסתיר כמשמעו של השורש כפ"ר בערבית, בדומה למילים מקראיות אחרות משורש זה: מִכסה ארון העדות נקרא כַּפֹּרֶת, והחומר המכונה כֹּפֶר שימש לכיסוי ולציפוי. לפי זה החטא עודנו קיים, אך הסתרתו מאפשרת לחוטא להינצל מעונש. ‏‏‏‏ ‏‏‏‏ "כפרה עליך" 😍 ‏‏‏‏ הכינוי 'כפרה', בהגייה מלעילית, משמש גם כינוי חיבה, כגון 'כפרה שלי'. כינוי זה הוא קיצור של משפטים מעין 'אהיה כפרה עליך', 'אהיה כפרתך' (כלומר 'אני מוכן לבוא תחתיך'). משפטים אלו נוצרו כנראה בהשראת ביטוי ערבי שפירושו 'אהיה פדיונך'. ‏‏‏‏ שתפו ותייגו חברים שכפרה עליהם. 🤍

‏‏‏‏ כשהתלבטנו מי יזכה לכתוב את הרשומה חשבנו לשחק "משלוש יוצא אחד", אבל אז הרהרנו שוב – אולי בעצם "משלושה יוצא אחד"? 🤔 ‏‏ 👈🏼 כשאומרים "משלוש יוצא אחד" הכוונה היא "משלושה (משתתפים) יוצא (משתתף) אחד". לפי זה מוטב לומר "משלושה יוצא אחד". ‏‏ 👈🏼 אפשר להצדיק את הצורה "משלוש" כמספר סתמי (בנקבה), אבל אז מתבקש לומר "משלוש יוצאת אחת". ‏‏ בשורה התחתונה: תוכלו לשחק "משלושה יוצא אחד" או "משלוש יוצאת אחת" כאוות נפשכם. 😎 ‏‏ שתפו ותייגו חברים שתמיד מנצחים אתכם. 😜

‏‏‏ יצא לכם להשאיל פעם בלי לשאול? הרשומה הזו היא בדיק מה שאתם זקוקים לו! 😅 ‏‏‏ צמדי הפעלים לָוָה והִלְוָה, שָׁאַל והִשְׁאִיל, שָׂכַר והִשְׂכִּיר דומים זה לזה במשמעם וביחס שבין רכיביהם: שלושתם מציינים העברת דבר מאדם לאדם לצורך השימוש בו לזמן מוגבל. ‏‏‏ בשלושתם מתקיים אותו היחס בין הבניינים קל והפעיל: הפועל בבניין קל (לָוָה, שָׁאַל, שָׂכַר) מציין את לקיחת הדבר, ואילו הפועל בבניין הפעיל (הִלְוָה, הִשְׁאִיל, הִשְׂכִּיר) מציין את מסירתו ואת מתן הרשות להשתמש בו. ‏‏‏ צמדי הפעלים האלו הגיעו מהמקורות, אך בימינו רבים מתקשים לשמור על ההבחנה ונוקטים את הפעלים בבניין הפעיל גם לציון הצד הלוקח, למשל: "השאלתי את הספר מהספרייה". ‏‏ ⭐ זכרו: הם משכירים לי את הדירה ואני שוכר אותה; אני משאילה לך את הספר ואתה שואל אותו ממני; את מלווה לי כסף ואני לוֹוָה אותו ממך. ‏‏‏‏ שתפו ותייגו אחים ואחיות ובקשו סליחה על כל מה ש"השאלתם" מהם בלי רשות. 🙄

‏‏‏ פונה יקר, "גֶ'נְטְלְמֵנִי" מצידך לשתף אותנו בהצעתך היצירתית. 😍 ‏‏ הלחם הבסיסים מִתְחַשְׁבֵּן (מתחשב + בן) היא דרך יצירתית לתרגם את ההלחם הלועזי ג'נטלמן (gentle + man). ‏‏ התשובה הלא־ג'נטלמנית שלנו היא שאומנם אין חלופה רשמית, אך ככלל האקדמיה ממעטת לחדש מילים בדרך של הלחם, ומה גם שהשם מתחשבן מתלכד עם צורת הבינוני של הפועל "להתחשבן" (בשורש חשב"ן) מלשון הדיבור, והיא עשויה להותיר דווקא רושם שלילי... ‏‏ השפה העברית מציעה מגוון מילים יפות שיוכלו לשמש במקום הביטוי "גֶ'נְטְלְמֶן" כגון: עָדִין, מְחֻנָּךְ, אַבִּירִי, מֻכְתָּר בְּנִימוּסִים, מְנֻמָּס, אָדִיב, נִימוּסִי, מַסְבִּיר פָּנִים, בַּעַל נִימוּסִים, טוֹב סֵבֶר ומִתְחַשֵּׁב. ‏‏‏‏ שתפו ותייגו חבר שתמיד פותח עבורכם את הדלת. 😇

‏‏‏‏ התלבטנו אם לכתוב עוד רשומה בנושא, אבל כולנו יודעים שאין יותר חשוב מאותיות אית"ן. 😌 ‏‏‏ 👈 בקצרה: אני אלך, אתה תלך, הוא ילך. ‏‏ 👈 בפירוט: מקורו של השיבוש בהרגל הגייה בעברית בת ימינו: רבים מן הדוברים אינם הוגים את העיצור אל"ף, ולכן ברצפים כגון "אני + אלך" התנועה i שבסוף המילה "אני" מתחברת אל המילה שאחריה וגורמת להגה הראשון של המילה השנייה להישמע y, התוצאה היא "אני ילך". ‏‏‏‏‏ תייגו חבר שכמעט ניתקתם עימו קשר עד שהחל להקפיד על כללי הדקדוק ועכשיו הוא החבר האהוב עליכם. 🥰

לכבוד ראש השנה, הכנו לכם גרסה חגיגית במיוחד של “הזה של הזה”!✨ כמה מן הפריטים כבר ערוכים על שולחן החג שלכם? #ראשהשנה

‏‏‏‏‏‏‏‏ ראש השנה הוא זמן מצוין להחליט שיותר לא תשתמשו בצירוף "לקבל החלטה"! ‏‏‏‏ שני צירופי הפועל 'לקחת החלטה' ו'לקבל החלטה' אינם עבריים במקורם: 'לקחת החלטה' הוא תרגום מן האנגלית ו'לקבל החלטה' – תרגום מן הרוסית. ‏‏‏‏‏‏ בעברית הקלסית מסתפקים בדרך כלל בפועל פשוט אחד. לכן – אם אין סיבה מיוחדת – מומלץ לומר בפשטות 'להחליט'. ‏‏‏‏‏‏ אנחנו מאחלים לכם שנה טובה ומתוקה ומלאה בהחלטות טובות! 🥰

היום חל יום הקולנוע הישראלי! 🎞️ הינה כמה סרטים שנשמח לצפות בהם פעם נוספת. הצלחת לזהות? 😜 #יוםהקולנועהישראלי @israelfilmacademy

‍‍‍‍‍‍‍‍ – אתם לא מגיעים לארוחת החג אצל שושי? – כן. – אז אתם מגיעים או לא מגיעים? ‍‍‍‍‍‍‍‍ אם כך איך נכון להשיב על שאלה המנוסחת על דרך השלילה? ‍‍‍‍‍‍‍‍ ראשית נבהיר כי אין תשובה רשמית מטעם האקדמיה, אך ישנה המלצה וגם נחמה (אנחנו לא היחידים שמוטרדים מהסוגייה). ‍‍‍‍‍‍‍‍ 👈 התשובה "כן" עשויה להתפרש כמאשרת את משפט השאלה (לא תגיעו? – כן = לא נגיע), והיא עשויה להתפרש כמאשרת את התוכן (לא תגיעו? – כן = נגיע) 👈 התשובה "לא" עשויה לשלול את התוכן (לא תגיעו? – לא = לא נגיע), והיא עשויה לשלול את המשפט כולו (לא תגיעו? – לא = נגיע). ‍‍‍‍‍‍‍‍ נראה שדוברי העברית נוטים להשתמש בתשובה "לא" כדי לשלול את תוכן המשפט, ואם הם רוצים להשיב תשובה אחרת הם ישתמשו בתשובה מפורשת יותר, למשל "כן, נגיע". ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ אנו רואים ברשומה זו שירות לציבור לפני החגים, ומקווים שכך יימנעו אי־הבנות וסכסוכים משפחתיים. 😇